סיפור אמיתי: יש לי בוטוקס כדי לעזור לתקן את התנוחה שלי
בעשותה כן, הבהירה כי לא מדובר בשיקוי קסמים שישחרר את כל מה שסילק אותי (כולל, כנראה, שרירי הבטן הלא מכווצים). אני גם צריך לעסוק במה שהיא קראה תרגילי אימון, טיפים פשוטים ותנועות שיעזרו לי לעבוד ימין השרירים כמו הזריקו החלו להירגע. כשנסעתי, למשל, היא המליצה שאמקד את הלשון שלי לגג הפה כדי להרגיע את הלסת ולגלגל את כתפי לאחור כך שצווארי ילך - בעצם, האנטיתיזה של להיות רכון הטלפון שלי.
במילים אחרות, הבוטוקס היה נותן לי יתרון, אבל עדיין הייתי צריך לשים קטן מאמץ לתקן שנים של התקפי לסת ופציעה איומה. מספיק הוגן.
שבוע לאחר מכן, חיכיתי בנשימה עצורה לאיזושהי אינדיקציה לכך שהבוטוקס בעט בו. ואז התחלתי להרגיש אותו בצווחות ובכאבים. הצוואר שלי התחיל להרגיש סורר אקספוננציאלית כמו שאני מגלגל דרך Instagram. רפיון בכלל התחיל להרגיש לא נוח, ואני הייתי המום כדי להרגיש הקלה בעת שישבתי זקוף וגלגל את הכתפיים שלי בחזרה. זה, Pack חזר על הדוא"ל, היה כל כך רגיל.
"כשהשריר נחלש ואתה נמצא במצב הזה, אתה תהפוך לכואב יותר, וזה דבר טוב", כתבה. "זה יזכיר לכם לא להיות במצב זה. [ובסופו של דבר], זה בהחלט יכול לספק הקלה על השרירים כי מקרין לתוך הגב או הראש ולגרום כאבי שרירים או כאבי ראש."
נדהמתי לדעת שהדברים פועלים מתחת לפני השטח, והפכתי את תשומת לבי לאסתטיקה: במיוחד, שהלסת שלי התחדדה במשך כמה ימים. התמונה לעיל נלקחה בערך שבוע לאחר המינוי שלי, ובעוד זה ברור כי הכתפיים שלי עדיין overedveloped מ slookinging (ואת יציבה עדיין צריך עבודה), זה היה בעת פרסום תמונה זו הבחנתי יותר הגדרה במחצית התחתונה של שלי פנים. אחר כך ניסיתי להרגיע את הלסת שלי לפני שהבחנתי שהיא לא קפוצה מלכתחילה - תחושה שהרגישה זרה לי לגמרי.
אני אצטרך לחכות עוד כמה שבועות כדי לראות שינויים בכתפיים, ביציבה ובליבה, שבמהלכן יעץ לי פאק להמשיך את משטר הכושר שלי כרגיל כדי לראות את ההשפעה הגדולה ביותר. "אם הצוואר שלך לא מגייס בזמן העבודה, אז הליבה שלך תהיה סיכוי טוב יותר להפעיל", הסבירה. "הליבה חזקה גם שווה עמדה טובה יותר."
למרות שאני לא יכול בדיוק לטעון כי בוטוקס נתן לי שישה Pack, אני בסופו של דבר הבנתי עד כמה זה נכון, המהירה, הדרך הזולה להיראות ארוך יותר רזה היא לעמוד זקוף. כששרירי הכתפיים החלו לאבד את הכמות שלהם, והצוואר שלי למד להפסיק להתנדנד קדימה, פתאום היה קל יותר לראות את ההגדרה באזור הבטן שלי - לא משום שפגעתי במכון כושר קשה יותר, אלא משום שהייתי נושא את עצמי אחרת.
הסיפוק החזותי היה נחמד ללא ספק, במיוחד אחרי שנים של ביקורת על המראה השפוף שלי בתמונות. (הייתי בטוח עמדתי זקוף!) אבל בעיני, בהתייחסות לביטויים הפיסיים של המתח שלי היתה המטרה הסופית שלא ציפיתי להגיע אליה. בהחלט לא יכולתי לדמיין את זה בשעות שלפני הייעוץ הראשוני הזה, כאשר תהיתי אם הלסת הקמוצה שלי היא מקרה חסר תקווה.
קראתי מחקרים הממחישים עד כמה "אנו מאחסנים" ומפנים את המתח (ואפילו את הרגש) בגופנו הפיזי, אשר בתורו מזין חזרה למצב הנפשי שלנו, לולאה אינסופית של לחץ פסיכוסומטי. זה נושא שמרתק אותי, אבל כדי לחוות באמת את הצד השני של זה - מה שקורה כאשר אנו להפוך את המתח הזה לתוך הרפיה - כבר תזכורת בולטת כי לעתים קרובות, טיפול בלחץ כרוני ממקום פיזי גרידא הוא צעד ראשון מבטיח להרגיש טוב יותר מסביב.
האם זה קיצור דרך להשתמש בוטוקס כאמצעי למטרה זו ולא, למשל, יוגה? אולי - ולא בזול, בזה. אבל אני גם עומד על התפיסה שכאשר הציע כלי למצוא הקלה פוטנציאלית, אין טעם להמשיך לסבול באופן עקרוני.
ואת יציבה טובה? ובכן, זה רק בונוס מתוק.